לכולנו יש את זה! כן גם לי
אבל אני רוצה לגלות לך משהו,
אפשר להתגבר על זה ואפילו דיי בקלות ובכמה צעדים פשוטים
לפני שנקפוץ לסוף אני רוצה שנבין רגע למה יש לי ולך את הפחד מהדף החלק
כאמנים העין שלנו נמשכת לשלמות
וכשאני אומרת שלמות אני לוא דווקא מתכוונת
לבחירת צבעים או לטעם אישי
אני מתכוונת יותר קודם כל לקומפוזציה
איך אנחנו הולכים לשים את הקו הראשון על הדף ואיפה
והאמת מי שלא צייר לא יבין זאת,
כי הקו הראשון בהחלט יכל להיות מאיים,
לדוגמא אם אנחנו רוצים לצייר ראש, איפה ואיך נשים את הקו הראשון,
או אם נצייר ספסל, מאיפה מתחילים?
ובראש רצים לנו משפטים כמו ״אם זה לא יהיה במיקום הנכון״
״האם אני באמת יודע לצייר את זה״
״איזה גודל אני הולך לצייר על הדף ואם הכל נכנס״
כל כך הרבה דברים רצים לנו בראש דקה לפני שאנחנו מניחים את העיפרון
וזה מדהים כמה אנחנו מחשיבים את הקו הזה לקו המוביל אנחנו פשוט נותנים לו יותר מדיי קרדיט!
ותכלס? נתנו לו הרבה יותר מדיי קרדיט ממה שמגיע לו באמת
כי אם נשים רגע בצד את הציור הסופי,
ונתמקד בקווים הראשונים שלנו
אנחנו יכולים להסכים על זה שהקו הראשון תמיד נעלם מתישהו
בין אם הוא נמחק או בין אם אנחנו עוברים עליו עם עוד מלא קווים אחרים
הוא פשוט לא שם
אז מה זה אומר בעצם?
שהקו הראשוני בסה״כ בא להתחיל משהו
אנחנו לא צריכים לתת לו יותר מדיי,
הוא שם רק כדי לחמם אותנו
ללכלך את הדף בקטע הטוב של המילה
ולגרום לנו לקפוץ ראש אל תוך הציור שלנו
קחו לכם טיפ:
הקו הראשון שלי תמיד מצוייר הכי חלש שיש
אני לא רוצה להתחייב אליו
אבל אני רוצה שהוא יהיה שם
אני בעצם אומרת לו: ״אנחנו לא הולכים לפתח מערכת יחסים,
אתה כאן רק כדי לצעוד איתי את הפעם הראשונה״
Comments